The post המדריך לאזרח הותיק appeared first on Smart Pensia - סמארט פנסיה.

מטרת ייפוי הכוח היא לאפשר לאדם להפקיד את קבלת ההחלטות בעניינו בידי אדם אחד או יותר שהוא סומך עליהם (מיופה כוח). ייפוי כוח מתמשך יכול להיות בעניינים אישיים (כולל רפואיים) או בענייני רכוש או בשניהם, וכניסתו לתוקף רלוונטית רק לתחומים שצוינו בו במפורש: (1) ייפוי כוח מתמשך בעניינים אישיים מתייחס לרווחתו האישית של האדם, לצרכיו היומיומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים. עניינים אישיים עשויים לכלול גם עניינים רפואיים, אך ניתן לערוך בנפרד "ייפוי כוח מתמשך רפואי" שמתייחס לעניינים הבריאותיים בלבד; (2) ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש מתייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם.

האדם שעורך את ייפוי הכוח יכול לקבוע באופן כללי כי מיופה הכוח הוא האדם המוסמך לקבל בשמו החלטות עתידיות, ולהשאיר למיופה הכוח את שיקול הדעת לגבי תוכן ההחלטות, או שהוא יכול לפרט מהו רצונו לגבי תוכן ההחלטות שיתקבלו בנושאים השונים, וזאת באמצעות קביעת "הנחיות מקדימות".
יש לערוך את ייפוי הכוח על גבי טפסים מיוחדים ולחתום עליהם בפני עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת, ושאין לו עניין אישי בייפוי הכוח. לאחר מכן יש להפקיד את ייפוי הכוח במשרדי האפוטרופוס הכללי.

The post ייפויי כח מתמשך appeared first on Smart Pensia - סמארט פנסיה.

מהן ההשלכות הנובעות מכך?

• תשלומים עודפים בסיום עבודה שעשויים להסתכם בעשרות אלפי ש"ח ואף במאות אלפי ש"ח;
• תשלומי חסר שחושפים את אותם מעסיקים לתביעות עובדים;
• ההפרשות המאזניות בדוחות הכספיים (בהתאם לכללי החשבונאות) אינן משקפות נכון את החבות האמיתית, על כל המשתמע מכך.

באילו מצבים יתכנו תשלומי יתר?

תשלומי יתר יתכנו, בין היתר, במצבים הבאים:

• לעובדים לגביהם תחילת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין איננה מתחילת עבודה;
• לעובדים שהועסקו בשיעורי משרה שונים במהלך תקופת עבודתם ושיעור המשרה האחרון גבוה משיעור המשרה הממוצע;
• לעובדים שהיו בחל"ת במהלך תקופת עבודתם;
• במקרים בהם יתרות הפיצויים בתכניות השונות אינן משקפות את היתרה התואמת את תקופת החבות;
• הפקדות לפיצויים לא נרשמו במלואן בתכניות השונות.

תשלומי חסר יתכנו, בין היתר, במצבים הבאים:

• לעובדים שהועסקו בשיעורי משרה שונים במהלך תקופת עבודתם ושיעור המשרה האחרון נמוך משיעור המשרה הממוצע;
• במקרים בהם לא בוצעו תשלומים מלאים לרכיב הפיצויים בתקופה שבה חל סעיף 14;
• במקרים בהם יתרות הפיצויים בתכניות השונות אינן משקפות את היתרה התואמת את תקופת החבות;
• במקרים בהם יתרת הפיצויים בתכנית הפנסיונית לחישוב חבות המעסיק להשלמת פיצויים נמוכה מיתרת הפיצויים באותה תכנית או מהיתרה הנדרשת לטופס 161.

בסל השירותים אותם "סמארט פנסיה" מעניקה ללקוחותיה, נכללת בדיקת נכונות החבות המאזנית, בדיקת נכונות התשלום וגיבוש בקרות שימנעו תשלומי יתר או תשלומי חסר והצגה לא נכונה של החבות בדוחות הכספיים. בדיקה זו מבוצעת על ידי רואי חשבון המחזיקים ברישיון של יועץ פנסיוני מורשה.

The post האם מעסיקים משלמים לעובדים השלמות פיצויים ביתר או בחסר? appeared first on Smart Pensia - סמארט פנסיה.

ראשית, נסביר מה הן קופות אלה, מדובר בקופות גמל שיאפשרו לחוסכים בהן להפקיד כסף פרטי ששולם עבורו מס
כתכנית חיסכון לכל דבר ועניין.

סוג השקעה זה נועד להתמודד עם המספר המצומצם של אפשרויות ההשקעה לכספים פרטיים ולאפשר לציבור דרך
נוספת להשקיע ולחסוך שיש לה יתרונות לא מעטים לעומת האפשרויות הקימות כעת עליהן נעמוד בהמשך.

הוותיקים ביננו זוכרים שבעבר חלק מחסכונות הציבור כמו לימודים לילדים, חתונות ועוד היו ממומנים מהפקדות
חיסכון חודשיות לאורך השנים בקופות הגמל או בתכניות חיסכון בנקאיות שבסופן היה סכום נכבד, בתקופה זו ניתן
היה לפדות את החיסכון מקופות הגמל לאחר 15 שנים מפתיחתו. לאחר השינויים שערך משרד האוצר בשנים 2006
ו- 2008 האפשרות לחסוך חיסכון פרטי בקופות גמל נחסמה.

מעבר לכך, עקב הריבית הנמוכה בשוק אגרות החוב, תכניות החיסכון הבנקאיות שהיו נהוגות בעבר אינן
אטרקטיביות כיום.

נקווה שהפתרון של קופות הגמל להשקעה יחזיר את עם ישראל לחסוך (במקום לצרוך) גם לתקופות בינוניות ולא רק
לפנסיה.

יתרונות של קופות הגמל להשקעה:
1 . עלויות נמוכות יחסית לאלטרנטיבות הקיימות, יש לציין שהעלויות תלויות בכושר המיקוח של החוסך ובסכום
החיסכון.
2 . עלויות קניה ומכירה של נירות הערך בקופות נמוכות משמעותית לעומת קניית נירות ערך ברמת הפרט.
3 . ניהול השקעות מקצועי של גופים גדולים שמנהלים כספי ציבור.
4 . פיקוח של משרד האוצר על פעילות הקופות.
5 . האפשרות ליהנות מהשקעות לא סחירות, נדל"ן מניב וסוגי השקעות נוספים שאינם פתוחים לציבור הרחב
אלא לגופים מוסדיים בלבד.
6 . אפשרות לקבוע את רמת הסיכון על ידי בחירת מסלולי השקעה מגוונים החל ממסלולים סולידיים יחסית
לנועזים.
7 . מעבר ממסלול השקעות אחד לאחר (לדוגמא ממסלול סולידי לנועז יותר) לא יחשב כאירוע מס ויבוצע ללא עלות, לעומת החלפת קרן נאמנות לדוגמא שתחשב לאירוע מס וקיימת עלות.
8 . ניתן לנייד את היתרה הכספית הצבורה בקופה מגוף מוסדי אחד לאחר מבלי שהמעבר יחשב כאירוע מס
וללא עלות.
9 . ניתן למשוך את היתרות מהקופה בכל עת בהתראה של 3 ימים בלבד.
10 . אפשרות לקביעת מוטבים.
11 . ניתן להשוות את התשואות של הקופות השונות בקלות יחסית באתר משרד האוצר.
12 . חבות מס של 25% מהרווחים הראליים )לאחר ניכוי המדד( שתשולם במשיכה בלבד.
13 . אפשרות למשיכת הסכומים כקצבה ללא מס רווחי הון החל מגיל 60 .

בנוסף יש להביא בחשבון גם את הנקודות הבאות: (1) ההפקדה המירבית המותרת הינה 70,000 ש"ח לשנה
לכל בעל תעודת זהות במשפחה, (2) חייבת להיות הבנה שהכספים בקופות אלה מושקעים בשוק ההון גם
אם הם במסלול סולידי יחסית, לכן אנו סבורים שלא רצוי להפקיד כספים לתקופות קצרות אלא לתקופות
בינוניות ומעלה – 5 שנים ויותר.

איך בוחרים את הקופה הטובה עבורך? כדאי להיעזר בבעל מקצוע בתחום.

The post קופות גמל להשקעה כדאי? appeared first on Smart Pensia - סמארט פנסיה.

ראשית נסביר מה היא "קרן ברירת מחדל".

קרן ברירת מחדל היא קרן שעובד שלא בחר בקרן פנסיה או במוצר פנסיוני אחר כפי שהחוק מאפשר לו, יצורף באופן אוטומטי לקרן ברירת המחדל.

ההליך נעשה על מנת שעובד שהתמהמה בבחירה לא יישאר ללא כיסוי ביטוחי לו ולמשפחתו וכן על מנת שהמעסיק שחייב בהפרשות יוכל להפקיד את ההפקדות לקרן זו.

כידוע, יוכל העובד בכל עת לשנות את בחירתו ולעבור לכל קרן או מוצר פנסיוני אחר בכל עת.

ניתן לציין שארגון שקיימת בו קרן ברירת מחדל יוכל להמשיך את ההסדר הקיים עד שנת 2019 , לאחר מכן יהיה חייב לקיים הליך בו תיבחר קרן ברירת מחדל על פי קריטריונים קשיחים שהוכתבו על ידי משרד האוצר.

עד היום קרנות ברירת המחדל נבחרו בדרך כלל על ידי המעסיקים או ארגון העובדים על פי קריטריונים שונים.

על מנת להגביר את התחרות בשוק הפנסיוני שמרוכז ברובו בארבע עד חמש קרנות פנסיה חדשות, החליט משרד האוצר לפרסם מכרז שבו יבחרו קרנות ברירת מחדל עבור ארגונים להם לא היתה עד כה קרן כזו.

הפרמטר המרכזי לבחירת הקרן היה דמי הניהול שיוצעו לעמיתים.

המכרז עורר מהומה רבתי בשוק הפנסיוני עקב דמי הניהול הנמוכים שהציעו הקרנות.

אז לשאלת "מיליון הדולר" – האם זה כדאי?

לצערנו אין לנו תשובה חד משמעית, אך באופן כוללני אנו לא חושבים שלעמית בקרן פנסיה קיימת, שבה יש הטבות משמעותיות בדמי הניהול כדאי לעבור היום לאחת מקרנות הפנסיה שנבחרו.

אנו סבורים שכדאי להמתין תקופה של שנה לפחות על מנת להבין מה תהיה רמת השירות של הקרנות, יכולת התפעול שלהן, התשואות שישיאו ובעיקר את תגובתן של הקרנות הקיימות.

דמי הניהול חשובים מאוד לאורך זמן אך בהחלט אינם חזות הכל.

מספר דוגמאות להבדלים בעלויות דמי הניהול:

איננו מזלזלים כלל בסכומי הצבירה האמורים שלאורך שנים יכולים להיות משמעותיים, אולם עדיין, לדעתנו אין סיבה לנהוג בחופזה.

בהצלחה!

The post קרנות ברירת מחדל כדאי לעבור? appeared first on Smart Pensia - סמארט פנסיה.

מבחינת מס הכנסה, ההתייחסות למענק המחלה דומה ואף זהה להתייחסות למענקי פרישה. המענק מהווה חלק מסך
המענקים שהפורש מקבל, חלקם פטורים ממס בהתאם לתקופת העבודה, השכר האחרון וסכומי הפטור לצרכי מס ואת
היתרה החייבת, ככל שקיימת, ניתן לפרוס, במידה וזה כדאי, קדימה או אחורה לתקופה של עד 6 שנים (בהתאם
לוותק).

לכן, בעת פרישה מעבודה, יש לקחת בחשבון את המענק כחלק ממענקי הפרישה והקצבה הצפויה כשבודקים את
האפשרות הטובה ביותר מבחינת המיסוי בעת הפרישה ולכל תוחלת החיים.

בדומה לפיצויי פיטורין לא יגבה מס בריאות ודמי ביטוח לאומי על סכום מענק המחלה.

הגוף הגדול ביותר שמשלם מענק מחלה היא מדינת ישראל. הגופים האחרים צמודים בדרך כלל להסכם זה (אם כי קיימים הסכמים שונים במידה ניכרת).

נתייחס כדוגמא בהסבר זה לתשלום מענק מחלה על ידי המדינה –

השכר הקובע לתשלום מענק מחלה יהיה השכר כפי שהוא נקבע לפיצויים, כך שקיים שקלול על פי שיעורי המשרה
בתקופת העבודה.

הזכאות למענק המחלה ניתנת לאחר גיל 55 או במקרים מיוחדים כמו לדוגמא נכות או מוות. לכן, כדאי לשים לב ולקחת
בחשבון במידה ומדובר בפרישה מוקדמת, שכן, יתכן ומדובר בסכום כסף משמעותי.

הפיצוי עבור ימי מחלה לא מנוצלים ניתן על פי דירוג של ניצול ימי המחלה אותם ניצל הפורש/ת כדלקמן:

ניצול של מעל 65% מימי המחלה בכל תקופת העבודה – אין תשלום עבור ימי המחלה הלא מנוצלים.
ניצול של בין 36% עד 65% יהיה זכאי הפורש/ת ל- 6 ימים לכל 30 ימי מחלה צבורים.
ניצול של פחות מ- 36% יהיה זכאי הפורש/ת ל- 8 ימים לכל 30 ימי מחלה צבורים.

אנו מדגישים שוב שקיימים גם הסכמים אחרים שתשלום ימי המחלה שונה, אם בכלל.

The post פדיון ימי מחלה appeared first on Smart Pensia - סמארט פנסיה.

מה דעתנו על משיכת הכספים מקרן הפנסיה או הביטוח ורכישת דירה להשקעה וקבלת שכירות במקום פנסיה?

במקרה כזה גם תתקבל שכירות וגם נוכל להשאיר ירושה לילדים, הכסף לא ילך לאיבוד במקרה ונלך לעולמנו מוקדם
מהצפוי.

וכמובן שתמיד מסבירים לנו שדירה זה נכס יציב שערכו תמיד עולה.

אנו חושבים שיש שתי תשובות לשאלה הזו, האחת מתייחסת לדירה כהשלמה או כתוספת לפנסיה והשניה לקבלת
דמי שכירות במקום פנסיה.

נתחיל דווקא באפשרות השניה, לדעתנו רעיון של רכישת דירה במקום הפנסיה אינו רעיון נבון, התכלית של קצבה
חודשית היא הענקת הביטחון שבכל חודש נקבל "משכורת" כפי שהתרגלנו לקבל כל חיינו, אנחנו לא מעוניינים
בהפתעות שמשמעותן יכולה להיות שיבוש של המהלך הכלכלי של התא המשפחתי.

ניתן להבין שקבלת שכירות מדירה כל חודש לאורך שנים היא כמעט בלתי אפשרית וחלק מהנחות היסוד של מי
שחושב כך לא נכונות.

נתאר מספר מקרים שיכולים לשבש הנחות אלה:
היו לא מעט שנים שערך הדירות ירד ואפילו משמעותית – שנות השמונים לדוגמא וזה בהחלט יכול להתרחש גם
בעתיד.
דיירים שאינם משלמים ויש עלויות גבוהות לפנותם.
תיקונים ושיפוצים של הדירה או הבנין.
דירה שאינה מושכרת לאחר עזיבת דיירים .
ועוד,

לכן, המלצתנו היא לא להסתמך על רכישת דירה במקום פנסיה כמקור יציב ויחידי של הכנסה.
מעבר לכך, כמובן שלהחלטה כזו יש משמעות מיסויית )כמו למשל מיסוי משיכה מתכניות פנסיוניות( וכלכלית שעליה
לא נעמוד במאמר זה.

המצב שונה כאשר דירה משמשת כתוספת או השלמה שאינה מהותית לפנסיה. ובהנחה שבקרות מקרה מהמקרים
שתוארו קודם לכן, התא המשפחתי יכול לספוג את החוסר הכספי ולאורך זמן.
במקרה כזה דירה יכולה להיות רעיון טוב כמובן לאחר בחינה של גורמים רבים שאינם מתחום התמחותנו כמו מיקום
הדירה, הצפי לעליית ערכה, הסיכוי להשכירה ועוד.

מקוים שהועלנו.

The post דירה במקום פנסיה – מה דעתכם? appeared first on Smart Pensia - סמארט פנסיה.

השפעה כלכלית – מובן מאליו שהמשך השתכרות יאפשר גמישות גבוהה יותר בשנים שלאחר גיל הפרישה. לדוגמא דחיית משיכת הקצבה (במידה ואפשרי) והמשך חיסכון פנסיוני לעתיד, כדאיות המשך החברות בקרן פנסיה וותיקה, פוליסות ביטוח שמגיעות לתום תוקף, היקף ההשתכרות בהשוואה לצרכי המחייה השוטפים, שינויים בהיקף ההשתכרות של בן הזוג וכד'.

מיסוי – ניתן לציין מקרים בהם יש השפעה של המשך עבודה על המיסוי בפרישה.

דוגמא ראשונה – פריסת מס – המשך השתכרות יכול להפחית או אף לבטל כליל את היתרון שבפריסת מס, תלוי בעיקר בסכום ההשתכרות העתידית.

דוגמא שניה – משיכת פיצויים לעתים יתכן שניתן לדחות את ההתחשבנות על חלק הפיצויים ומענקי הפרישה תלוי בין היתר באיזה מעמד מס יהיה המשך העבודה, שכיר, עצמאי או בעל שליטה.
דוגמא שלישית – קבלת פטורים ממס בפרישה. לעיתים כדאי לקבל את הקצבה (מקרן פנסיה וותיקה, כדוגמא) גם אם יש
כוונה להמשיך לעבוד. במקרה כזה ובתנאי שהמקבל עבר את גיל הפרישה הרשמי ניתן לקבל פטורים ממס עבור הקצבה.
מדובר בחיסכון משמעותי שחלק מהפורשים לא מנצלים.
דוגמא רביעית – במקרים בהם זכאים למענק שנים עודפות או להחזר דמי גמולים מקרן הפנסיה, המשך עבודה אצל אותו –
מעסיק מחייב טיפול מיסויי גם בתשלומים אלו אחרת משלמים מס גבוה מאוד עבורם.
בקשה לקבלת פטורים מחייבת זהירות רבה כיון שמס הכנסה מבקש מהפורש לכתוב מראש בטופס 161 ד' מה יהיו הפטורים שיבקש בעתיד גם לאחר שיסיים את עבודתו באופן סופי.

ביטוח לאומי* – ביטוח לאומי מבצע מבחן הכנסה לצורך קביעת קבלת הגמלה.
באופן כללי, המבחן מתבצע מגיל הזכאות הרשמי לפנסיה (כיום – 62 לנשים ו- 67 לגברים) שאמור ויכול להשתנות בעתיד.
מבחן ההכנסות מביא בחשבון בעיקר הכנסות מעבודה, אולם גם בתחשיב מסוים הכנסות מריבית ושכירות (הכנסות
פסיביות). הכנסות מקצבה אינן נלקחות בחשבון.
ככלל, מבחן ההכנסות קובע מדרגה מינימאלית של הכנסה (כיום כ- 5,400 ש"ח ברוטו בחודש) שממנה מתחילה הקצבה
להתקזז כנגד ההכנסות בפועל ועד תקרה (כיום כ- 7,700 ש"ח בחודש) שממנה ואילך לא משולמת קצבה כלל. מבחן
ההכנסות מביא בחשבון גם את מספר ה"תלויים" בהכנסתו של המבוטח (בן זוג שאינו עובד, ילדים עד גיל 18 וכד'). מבחן
ההכנסות חל עד גיל 70 לגברים ו- 68 לערך לנשים (תלוי בתאריך הלידה) שממנו והלאה מתקבלת קצבה בכל מקרה.

סוגי הפנסיה השונים – קיימת שונות באפשרויות והגמישות בעת הפרישה בין ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה חדשות לעומת קרנות פנסיה ותיקות ופנסיה תקציבית. גם קופות הגמל מאפשרות גמישות מסוימת, אולם הן אינן משלמות קצבה.

• מספר שאלות/דוגמאות שיכולות להשפיע על החלטות שיש לקבל בעת הפרישה (לפני המשך העבודה):
• האם לבקש את הקצבה כעת או לדחות אותה לאחר הפרישה הסופית?
• האם יש אפשרות לקבל קצבה חלקית והאם זה כדאי?
• האם למשוך תגמולים פטורים ממס או לקבל פנסיה מהם?
• האם למשוך את החלק הפטור של פיצויי הפיטורין או לקבל פנסיה מהם?
• לאן להמשיך לשלם הפקדות פנסיוניות גם מעבר לגיל הפרישה והאם זה כדאי?
• מה לעשות במקרה של קבלת מענק שנים עודפות מקרן פנסיה וותיקה או מפנסיה תקציבית?

קיימות שאלות רבות נוספות שקשורות לא רק לסוג המוצר אלא משתלבות עם המיסוי והרצונות הכלכליים. מספר
המשתנים למענה על שאלות אלה גבוה מאוד ומומלץ לא לבצעו ללא בדיקה פרטנית מדוקדקת. כדוגמא למשתנים שיכולים
להשפיע על התשובות ניתן למנות את:
סוג המכשיר הפנסיוני והגמישות שלו.

• גיל.
• מין.
• השתכרות עד גיל הפרישה ואחריה.
• סכום המענקים והתשלומים בעת הפרישה.
• סוג המשך תעסוקה שכיר, עצמאי, בעל שליטה.
• מצב בריאותי.
• מצב משפחתי.

ועוד ועוד …

* את הסכומים והגילאים המדויקים ניתן לראות באתר המוסד לביטוח לאומי.

The post המשך עבודה גיל פרישה מהן המשמעויות? appeared first on Smart Pensia - סמארט פנסיה.

אני בן 62 וצברתי כבר 35 שנים בקרן פנסיה וותיקה. חברים אמרו לי, שכיוון שצברתי כבר את האחוזים המירביים לפנסיה, 70%, כדאי לי להפסיק להפקיד לקרן ולהתחיל להפריש לקרן/קופה אחרת.

ראשית, כדאי לעשות קצת סדר, בקרנות הפנסיה הוותיקות הצבירה המירבית היא אכן 70%. הווה אומר שעל פי צבירה של 2% לשנה למשך 35 שנים אכן מגיעים לצבירה של 70%.

השאלה הנשאלת 70% ממה?

ה"מה" הוא "השכר הקובע" – זו ההגדרה של תקנוני קרנות הפנסיה על פי איזה שכר תחושב הפנסיה. ברור לגמרי ש-70% מ-5,000 ש"ח אינם זהים ל-70% מ-5,200 ש"ח.

על מנת שלא לסבך את הנושא יתר על המידה נציין שקרנות הפנסיה הגרעוניות הוותיקות מחשבות באופן שונה את השכר הקובע לפי אחת משתי שיטות – "שיטת הממוצעים" או "שיטת שלוש השנים האחרונות", כך שחייבים לקחת זאת בחשבון. לדוגמא – ב"מבטחים" השכר הקובע מחושב לפי "שיטת שלוש השנים האחרונות" ואילו בקג"מ ומקפת השכר הקובע מחושב לפי "שיטת הממוצעים".

אם כך, השאלה הבאה שעלינו לשאול את עצמנו היא האם השכר הקובע יעלה אם נמשיך להפקיד לקרן גם מעבר ל-35 שנים.

התשובה היא שהשכר הקובע יכול לעלות אך לא בטוח שיעלה.

יש מספר משתנים שיכולים להשפיע על השכר הקובע, הפנסיה, מענק השנים העודפות והחזר ההפקדות – (1) השכר האישי הנוכחי והצפוי; (2) השכר הממוצע במשק הנוכחי והצפוי; (3) 420 חודשי השכר הטובים ביותר שיובאו בחשבון בתחשיב בכל אחד מהמועדים; (4) הגיל; (5) שיעור הצבירה השנתית למי שעבר את גיל הפרישה החוקי וטרם צבר 35 שנים; (6) סוג הקרן לצורך חישוב השכר הקובע ועוד – ולכן על מנת לקבל תשובה חד משמעית יש לבצע השוואה של סכום הפנסיה הצפוי בין מספר אפשרויות, כאשר עלינו לקחת בחשבון צפי לשכר האישי העתידי, השכר הממוצע במשק החזוי לתקופה הנוספת ומועד תחילת קבלת הקצבה:

אפשרות ראשונה – להישאר במצב הקיים, כלומר – להמשיך ולהפקיד לקרן הפנסיה. אנו מזכירים שלאחר 35 שנות וותק קיימת זכאות ל"מענק שנים עודפות" בשיעור של 6.25% מהשכר הקובע לכל חודש עודף שגם אותו יש לקחת בחשבון ואף החזר מלא של ההפקדות (חלק המעסיק וחלק העובד) במקרה שנצברו מעבר ל-35 שנים במידה והעמית עבר את גיל הפרישה הרשמי (כיום – 62 לאישה ו-67 לגבר).

אפשרות שניה – הפסקת התשלומים לקרן הפנסיה והעברתם למכשיר פנסיוני אחר כמו קופת גמל, פוליסת ביטוח או קרן פנסיה חדשה. במקרה זה, מעבר למשמעות הכלכלית יש לבדוק גם את הנושא הביטוחי, שכן אין ודאות שמצב הבריאות יאפשר קבלה לביטוח (אם יש בו צורך) וכן העלות לביטוח יכולה להיות גבוהה.

אפשרות שלישית – הפסקת ההפקדות לקרן הפנסיה הוותיקה, תחילת קבלת הקצבה ממנה (בהנחה שעברתם את גיל 60) במקביל להמשך קבלת שכר והמשך ביצוע הפקדות לתכנית פנסיונית אחרת בהתאם לאפשרות השנייה.

ההשוואה בין האפשרויות השונות איננה פשוטה מכיוון שהיא כוללת גם חישובים לנושאים הבאים: (1) הצפי לקצבה על בסיס כלל ההפקדות לקרן המבוסס על 420 החודשים הטובים ביותר; (2) צבירת החיסכון לתכנית החלופית המבוססת על תשואה צפויה, דמי ניהול ועלות הביטוח; (3) מענק שנים עודפות; (4) החזר ההפקדות; (5) ערך ההפקדות העתידיות לקרן; (6) היוון התשלומים העתידיים; (7) הקצבה החודשית;(8) החיסכון בתכנית החלופית, – למכנה משותף אחד על מנת שניתן יהיה להשוות כלכלית בין האפשרויות. את התחשיב חשוב לבצע לפני מס ואחרי מס שכן מה שחשוב הינו הסכום שתקבלו בכל אפשרויות לאחר תשלום מס. מעבר לתחשיב הכלכלי, חייבים להתחשב במצב הבריאותי של העמית ושל בן/ת הזוג וכן למצב האישי.

לדוגמא, לאדם שתוחלת חייו קצרה עקב מצב הבריאות ואין לו שארים, יתכן שבמקרים מסוימים יהיה כדאי לבקש פדיון של הקרן הוותיקה ולא לשקול כלל את האפשרויות הראשונות.

ככלל אצבע נוכל נציין שככל העמית קרוב יותר לגיל הפרישה, התועלת שלו משינוי תפחת.

מובן שכתבה זו נועדה לספק מידע כללי והיא אינה אמורה להוות תחליף ליעוץ פנסיוני מקצועי שכולל השוואה כספית שלדעתנו היא היחידה שאמורה לתת תשובה ברורה על כדאיות כל אחת מהאפשרויות שהוצגו במאמר תמציתי זה. חשוב להדגיש שהחלטה נבונה צפויה לחסוך כסף רב והחלטה לא נבונה עלולה לגרום להפסד כספי ניכר. נתקלנו במקרים בהם הופסקו הפקדות לקרן פנסיה וותיקה כתוצאה מייעוץ שלא הביא בחשבון את מכלול הנושאים שהוצגו במאמר.

The post צברתי 35 שנות וותק בקרן פנסיה וותיקה שבהסדר – האם להפסיק? appeared first on Smart Pensia - סמארט פנסיה.

במאמר זה ננסה להסביר בבהירות ותמציתיות את תיקון 190 לפקודת מס הכנסה שנכנס לתוקפו בשנת 2012, אך תחילה קצת היסטוריה …

בשנת 2008 נכנס לתוקפו תיקון 3 לחוק הפיקוח על הגמל שהשינוי העיקרי שבו היה הפיכתן של קופות הגמל לקופות שאינן משלמות לקצבה (נכון להיום הן מכונות קופות גמל לחיסכון) כך שמשנת 2008 בוטלו קופות הגמל שמהן היה ניתן למשוך עד לאותו מועד סכומים חד-פעמיים פטורים ממס לאחר 15 שנים של חיסכון. במקביל, נחקק חוק פנסיה חובה שחייב הפקדות לביטוח פנסיוני.

בנוסף, נקבעה קצבה מזערית שמטרתה לוודא שכל פורש מקבל קצבה מזערית (נכון לשנת 2019 – 4,518 ש"ח) לפני שיוכל למשוך סכומים במשיכה חד-פעמית. הסיבות לכך היו הן דאגה לציבור וגם למדינה שרצתה להסיר מעצמה את הדאגה לאזרחים שנשארו ללא אמצעי מחיה למעט קצבת אזרח וותיק (זקנה) מביטוח לאומי. אולם תיקון 3 הוביל לשורה של נושאים שדרשו תיקון. תיקון 190 נועד, בין היתר, לפתור נושאים אלו.

וכעת ניתן לגשת לתיקון עצמו.

נחלק את המאמר למספר פרקים וננסה לעמוד על השינויים שיצר התיקון לעומת המצב קודם לכן.

פטור ל"קצבה מזכה"

הקצבה המזכה היא הסכום שממנו נקבעים הפטורים למס ונכון לשנת 2019 היא עומדת על 8,480 ש"ח.
עד למועד התיקון שיעור הפטור עמד על 35% מסכום זה. החל ממועד התיקון ובאופן מדורג יגדל שיעור הפטור כמתואר בטבלה שלהלן:

נדגיש שהפטור ניתן מהקצבה המזכה וללא תלות בסכום הקצבה בפועל ולכן מדובר בעצם בסכום קבוע שלא יכול לעלות על גובה הקצבה עצמה.

המשמעות של הסכום שמתואר בפטור לקצבה (כמפורט בטבלה שלעיל) היא בעצם הפחתה של הפנסיה החייבת במס בסכום האמור ותשלום מס על פי מדרגות המס ונקודות הזיכוי על הסכום לאחר הפחתתו בסכום הפטור.

ואולם, הדברים לא כל כך פשוטים. מדוע? כיוון שהסכומים המתוארים נכונים בתנאי שהפרט שמממש את הפטור לא משך מענקי פרישה פטורים במהלך שנות עבודתו שהוגדרו כ-32 שנות העבודה האחרונות (במקום 15 שנה לפני גיל הפרישה עובר לתיקון). לשם כך קיימת נוסחת קיזוז שנועדה להפחית מהפטורים את הסכומים שהתקבלו בפטור ממס.

במסגרת התיקון, ניתן לפורש המקבל קצבה תקציב לפטור ממס לכל תוחלת החיים המסתכם בסכום של כ-748,000 ש"ח בשנת 2019 והוא צפוי לגדול לכ-1,022,000 ש"ח החל בשנת 2015. תקציב זה ניתן למימוש לאחד מהמרכיבים הבאים או לשילוב שלהם:

1. פטור למענק פרישה;
2. פטור להיוון קצבה;
3. פטור לקצבה.

לא נרחיב מעבר לכך, כדי לא לסבך את ההסבר, אולם ניתן ללמוד שניתן "פיצוי" על ביטול האפשרות לבצע הפקדות הוניות לקופות הגמל (ועל הפיכת כספים אלה לחייבים במס כקצבה) וכן שניתן לבצע "היוון" קצבה (משיכת כספים חד פעמית) בכללים שהוכתבו מעבר לקצבה המזערית.

קצבה מוכרת

מטרתה של הקצבה המוכרת היא למנוע כפל מס. משמעותה הינה מתן פטור ממס לחלק הקצבה הנובע מ"קצבה מוכרת". במהלך השנים יתכנו מצבים שעובד לא נהנה מהטבת מס על מלוא הפקדותיו לביטוח פנסיוני (כאשר הפקדותיו עולות על התקרה המזכה בהטבת מס בהפקדה), הן על הפקדות המעסיק לתגמולים מעבר לתקרה שעליהן הוא מחויב בשווי מס (פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק בשנת 2019 – הפקדת מעסיק העולה על 7.5% מ-25,683 ש"ח = 1,926 ש"ח) וכן חלק הקצבה הנובע מהפקדת המעסיק לרכיב הפיצויים שהחל משנת 2017 מוגבלת בתקרה (8.33% מסכום של 34,000 ש"ח, בשנת 2019). לחילופין, כספים שהופקדו לקופת גמל ושלא ניתן היה לקבל בגינם הטבות מס (יש לשים לב לניסוח, כיוון שאם ניתן היה לקבל הטבה מס אף שלא נוצלה, לא יחול התיקון על סכומים אלה).

הקצבה המוכרת קיימת משנת 2000 אולם תיקון 3 שינה חלק מהכללים. עד תיקון 190 הפטור לקצבה היה הגבוה מבין הקצבה המזכה או הקצבה המוכרת. לאחר תיקון 190 ניתן להנות מהטבה במס גם עבור הקצבה המזכה וגם עבור הקצבה המוכרת.

ישנן מגבלות נוספות כדוגמת החרגה של "קרנות פנסיה ותיקות" מקבלת קצבה מוכרת, גיל מקבל הקצבה ועוד שלא נעמוד עליהן כאן.

הבעיה העיקרית של הקצבה המוכרת היא האפשרות המעשית לקבלה בפועל. לאדם הפשוט אין את הידע והכלים לפנות למס הכנסה בנושא מורכב זה וגם אנשי המקצוע נתקלים בלא מעט קשיים. יחד עם זאת, במרבית המקרים שוויה של הקצבה המוכרת, בדרך של הקטנת חבות המס לכל תוחלת החיים (!) מסתכמת בסכום משמעותי ולכן מומלץ לפנות לגורם מקצועי שיבקש אותה עבורכם.

בעלי שליטה

בעבר, הוראות המס נועדו למנוע ניצול לרעה של בעלי חברות על ידי הפרשות גבוהות לקופות גמל. לאחר תיקון 190, התייתרו חלק מההוראות וכיום ההפרשה לתגמולים לבעל שליטה המוכרת לצרכי מס זהה להטבת המס לעובד "רגיל" ואילו מגבלת ההפקדה לפיצויים נותרה על כנה (עד לסכום שנתי של כ-12,380 ש"ח).
כמו כן יכול בעל שליטה לקבל פנסיה "תקציבית" מהחברה שבשליטתו בשיעור שלא יעלה על 1.5% ממשכורתו הממוצעת לכל תקופת עבודתו בחברה.

פריסת הפרשי קצבה

עד לתיקון הנוכחי, לא ניתן היה לבצע פריסת מס על הפרשי קצבה והם נחשבו כהכנסה חייבת כשנתקבלו. התיקון מאפשר לפרוס הפרשי קצבה לשנים בגינן שולמו, עד ל-6 שנות פריסה אחורה (עבור כל 4 שנות עבודה ניתנת שנת פריסה אחת עד לתקרה כאמור) ולהקטין את תשלום המס. תוקף התיקון מתחילת 2012.

משיכה מקופה "לא משלמת" (קופת גמל לחיסכון)

על פי הכללים שנקבעו, לא ניתן לבצע משיכה ישירה מקופת גמל לא משלמת לקצבה (למעט משיכת כספי פיצויים) ויש להעביר כספים אלה לקופת גמל משלמת לקצבה ולבצע את המשיכה ממנה.

על מנת שלא לגרום לסרבול מיותר, נקבע כי מי שהגיע לגיל פרישה ולא משולמת לו פנסיה מקופה שאיננה קרן פנסיה ותיקה או פנסיה תקציבית, או שמשולמת לו קצבה כזו בסכום העולה על סכום הקצבה המזערי שנקבע, יוכל לבצע משיכה ישירות מקופה לא משלמת לקצבה אם סך הכספים שלרשותו בקופות גמל לא משלמות לקצבה אינו עולה על "סכום הצבירה המזערי" כ-94,000 ש"ח נכון ל-2019. יחד עם זאת, כאמור לעיל, ניתן למשוך בפטור ממס (בדרך של היוון קצבה) סכומים החייבים במס בקופות גמל, על חשבון תקציב הפטור כאמור לעיל.

השארת כספים בקופת גמל

היו מספר מצבים בהם נשארו כספים בקופות גמל. התיקון הסדיר מצבים אלה. כדוגמה, השארת כספי הפיצויים בקופת גמל לאחר פרישה מעבודה והתחשבנות מס בגינם. במצב כזה יועברו הכספים לתכנית שונה ויגבה מס רווחי הון בשיעור של 25% על הרווח הריאלי. דוגמא שניה – האפשרות להעביר למוטבים כספי קופת גמל של עמית שנפטר, דרך דומה, הפקדת הכספים בקופה חדשה ותשלום מס רווחי הון.

הטבה במס רווח הון על הפקדה לקופת גמל של כספים "פרטיים"

התיקון הסדיר, בין היתר, את היבטי המס בהפקדה והיבטי המס במשיכה (כסכום הוני או כקצבה) של כספים שלא היו זכאים להטבות במס (הפקדה ל"קצבה מוכרת"). עבור אותם סכומי הפקדה המוגדרים כ"קצבה מוכרת", חבות המס הינה של מס רווח הון בשיעור של 15% מהרווחים הנומינליים. את היתרות המוגדרות כ"קצבה מוכרת" ניתן למשוך בכל עת (כ"היוון קצבה מוכרת") החל מגיל 60 ובלבד שלחוסך קיימת "קצבה מזערית" שסכומה, נכון לשנת 2019, הינו 4,512 ש"ח בחודש. במסגרת ההגדרה של "קצבה מוכרת" נכללים, בין היתר, הפקדות בסכום העולה על 34,848 ש"ח בשנה (לפי התקרה בשנת 2019). משמע – עד להפקדה שנתית בסך של 34,848 ש"ח קיימת חבות עתידית במס (בכפוף לפטורים) ואילו הפקדה העולה על סכום זה תוגדר כ"קצבה מוכרת". במרבית הגופים המנהלים קופות גמל, במועד המשיכה העתידי, ינוכה מס מתאים (15% מהרווחים הנומינליים) ישירות על ידי הקופה מבלי שהחוסך יידרש להמציא לה אישור מתאים מפקיד השומה. יתרונות מכשיר השקעה זה הינם, בין היתר: (1) חבות במס בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי. בסביבת אינפלציה נמוכה הקיימת כיום (2019), שיעור מס של 15% על הרווח הנומינלי אטרקטיבי מאוד בהשוואה לשיעור מס של 25% על הרווח הריאלי (בהשקעות ישירות ובתשואה זהה). יחד עם זאת, מאחר ובחודשים האחרונים האינפלציה עלתה, יש לבחון האם העלייה משקפת קפיצת מדרגה או עלייה חד-פעמית; (2) חבות במס במועד המימוש (המשיכה) בלבד; (3) מעבר בין מסלולי השקעה אינו כרוך בתשלום מס; (4) למי שהגיעו לגיל פרישה, ניתן לבצע מכירה "רעיונית" בסוף כל שנה על מנת להנות מפטור ממס על ריבית על השקעות; (5) קופת הגמל משקיעה בתמהיל נכסים, לרבות בהשקעות לא סחירות שאינו אפשרי בתיק השקעות של יחיד; (6) עלויות ישירות נמוכות יותר (קניה/מכירה, עמלות חיצוניות וכד' ואין חיוב בדמי משמרת ניירות ערך) בהשוואה לעלויות החלות על יחיד; (7) במקרה של פטירה לפני גיל 75, המוטבים/יורשים ייהנו מפטור מלא ממס, כולל ממס רווחי הון. ניתן גם להיכנס לנעלי החוסך ולהנות מזכויותיו. בפטירה לאחר גיל 75, המוטבים/יורשים יחוייבו במס רווחי הון בלבד; (8) העברת החיסכון לדורות הבאים תאפשר להם להמיר את סכום החיסכון לקצבה פטורה ממס (בהגיעם לגיל 60), משמע – ייהנו גם מפטור ממס על רווחי ההון; (9) במרבית המקרים, דמי הניהול בקופה יהיו נמוכים מאלו של ניהול תיק השקעות.

The post תיקון 190 לפקודת מס הכנסה – מיסוי חיסכון פנסיוני appeared first on Smart Pensia - סמארט פנסיה.