לאחרונה התפרסם מכרז מטעם משרד האוצר שבו זכו שתי קרנות פנסיה "מיטב דש" ו"הלמן אלדובי" כקרנות ברירת מחדל. הקרנות יחלו לפעול כך מחודש נובמבר 2016 .

ראשית נסביר מה היא "קרן ברירת מחדל".

קרן ברירת מחדל היא קרן שעובד שלא בחר בקרן פנסיה או במוצר פנסיוני אחר כפי שהחוק מאפשר לו, יצורף באופן אוטומטי לקרן ברירת המחדל.

ההליך נעשה על מנת שעובד שהתמהמה בבחירה לא יישאר ללא כיסוי ביטוחי לו ולמשפחתו וכן על מנת שהמעסיק שחייב בהפרשות יוכל להפקיד את ההפקדות לקרן זו.

כידוע, יוכל העובד בכל עת לשנות את בחירתו ולעבור לכל קרן או מוצר פנסיוני אחר בכל עת.

ניתן לציין שארגון שקיימת בו קרן ברירת מחדל יוכל להמשיך את ההסדר הקיים עד שנת 2019 , לאחר מכן יהיה חייב לקיים הליך בו תיבחר קרן ברירת מחדל על פי קריטריונים קשיחים שהוכתבו על ידי משרד האוצר.

עד היום קרנות ברירת המחדל נבחרו בדרך כלל על ידי המעסיקים או ארגון העובדים על פי קריטריונים שונים.

על מנת להגביר את התחרות בשוק הפנסיוני שמרוכז ברובו בארבע עד חמש קרנות פנסיה חדשות, החליט משרד האוצר לפרסם מכרז שבו יבחרו קרנות ברירת מחדל עבור ארגונים להם לא היתה עד כה קרן כזו.

הפרמטר המרכזי לבחירת הקרן היה דמי הניהול שיוצעו לעמיתים.

המכרז עורר מהומה רבתי בשוק הפנסיוני עקב דמי הניהול הנמוכים שהציעו הקרנות.

אז לשאלת "מיליון הדולר" – האם זה כדאי?

לצערנו אין לנו תשובה חד משמעית, אך באופן כוללני אנו לא חושבים שלעמית בקרן פנסיה קיימת, שבה יש הטבות משמעותיות בדמי הניהול כדאי לעבור היום לאחת מקרנות הפנסיה שנבחרו.

אנו סבורים שכדאי להמתין תקופה של שנה לפחות על מנת להבין מה תהיה רמת השירות של הקרנות, יכולת התפעול שלהן, התשואות שישיאו ובעיקר את תגובתן של הקרנות הקיימות.

דמי הניהול חשובים מאוד לאורך זמן אך בהחלט אינם חזות הכל.

מספר דוגמאות להבדלים בעלויות דמי הניהול:

איננו מזלזלים כלל בסכומי הצבירה האמורים שלאורך שנים יכולים להיות משמעותיים, אולם עדיין, לדעתנו אין סיבה לנהוג בחופזה.

בהצלחה!