אין ספק שפנסיה יכולה להיות תקופה נהדרת. אבל …
עד שמגיעים אליה כדאי להתכונן היטב אחרת אפשר לפספס.
איזה גורמים כדאי לקחת בחשבון לפני היציאה לפנסיה, ואנו מדגישים את המילה לפני כיוון שחלק מההחלטות שמתקבלות אינן הפיכות:
גיל הפרישה – כיום גיל הפרישה המינימאלי הוא 60 לגבר ואישה, אך לפרישה בכל גיל מעבר לגיל זה יש משמעות. ככלל ככל שהגיל יהיה מבוגר יותר הפנסיה תהיה גבוהה יותר.
גיל בן/בת הזוג – לגיל בן הזוג יש משמעות כלכלית בתכניות של קרנות הפנסיה השונות; לדוגמא – בתכניות החדשות, ככל שגיל בן/בת הזוג יהיה צעיר יותר הפנסיה תקטן.
מסלול הפנסיה – בתכניות הביטוח וקרנות הפנסיה החדשות יש אפשרות לבחור מספר רב של מסלולים, בכולם הפנסיה למבוטח ניתנת לכל חייו. אך מה קורה במקרה של מוות בעת תקופת הפנסיה? זו כבר שאלה מורכבת יותר שיש עליה הרבה תשובות, מדובר בנקודה חשובה ביותר שיכולה לשנות את ההחלטות מקצה לקצה.
תכניות הקצבה – לעיתים יש אפשרות לבחור בתכנית שממנה נקבל את הקצבה. בחירה מושכלת של התכנית/תכניות יכולה להיות משמעותית למשך תקופת הפנסיה.
כסף פנוי נוסף – האם קיים כסף כזה? האם הוא יכול להוות תחליף מסוים לפנסיה? כדאי לבחון.
הוצאות – כדאי לבחון שוב את ההוצאות, הן השוטפות והן המיוחדות כמו עזרה לילדים או תכניות אישיות שונות כמו החלפת דירה, טיול לחו"ל וכו'.
מה קורה במקרה סיעוד – האם קיימת הגנה ביטוחית, סכום כספי או נכס אחר שיכול להוות משענת במקרה סיעוד?
מיסוי – קשה מאוד לפרט את ההיבטים השונים והמורכבים של המיסוי בתקופת הפרישה. כדוגמאות פשוטות – האם קיים מיסוי בכלל? מה כדאי לבחור – מיסוי על ההון (פיצויים לדוגמא) או הקצבה? האם יש כוונה להמשיך לעבוד חלקית או באופן מלא אחרי הפרישה? האם יש אפשרויות להקטין או לדחות את המס ועוד הרבה שאלות שמשמעותן יכולה להיות כספית.
מצב בריאות – מצב הבריאות של מקבל הפנסיה ושל בן/בת הזוג יכול לשנות החלטות באופן קיצוני.
מצב אישי – האם יש שארים (בן/בת זוג או ילדים עד גיל 21 )? האם יש שארים עם צרכים מיוחדים?
ביטוח לאומי – האם קימת זכאות לביטוח לאומי שניתן לקחת בחשבון כחלק מההכנסות העתידיות? לדוגמא, גבר עובד שמשתכר מעל מחצית מהשכר הממוצע יקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי רק מגיל 70.
אין ספק שמדובר בשורה גדולה של החלטות שבחלקן שזורה החלטה אחת באחרת, אולם כדאי לעשות את המאמץ ולבדוק אם הן משפיעות עלינו.
